השאלון עם ענת לוין, מחברת הספר "הארכיברית" (הוצאת אפיק)

רגיל
השאלון עם ענת לוין, מחברת הספר "הארכיברית" (הוצאת אפיק)

חבר אמר לי לא מזמן שנדמה לו שהספרות בשבילי היא דת. שאני אישה מאמינה. אמרתי לו שאני לא בטוחה שהוא צודק אבל שהספרות אכן נתנה לי את כל מה שאישה כמוני צריכה. אהבה טובה. מקצוע (לפעמים קצת כפוי טובה, אין קביעות ולא משלמים שעות נוספות. ויותר מזה, בכתיבה או בקריאה, כל פעם מתחילים מההתחלה). הספרות גם נתנה לי קהילה ותחושה של בית ושל שייכות. אז עניתי לשאלון של "קורא בספרים" ממש בקצרה אבל יכולתי להתפלל כל הלילות, להסתיר את הפנים בכפות, ללחוש בשפתיים שלי עוד ועוד שמות, ומה שהם נתנו לי. עולמות.

קורא בספרים

 צילום תמונת השער: ניר נוסבאום

1) מהו הספר האהוב עלייך?

אני מתאהבת בספרים כמו באנשים. לפעמים הם משיבים לי אהבה ונשארים איתי עד הסוף הטוב או המר, פתוח או סגור. לפעמים, כשהם מבטיחים ולא מקיימים, אני מפתחת תופעות לוואי של לב שבור. אז כמו עם אנשים, אני יכולה לאהוב הרבה ספרים, הנה כמה מהאהובים עליי ביותר – "חברוּת בחתונה" של קארסון מק'קאלרס, שמשלבת אינטנסיביות עזה ואלגנטיות עדינה הן במעשה שלה מול השפה והן בבניית הדמויות והעלילה; "דקלי פרא" של ויליאם פוקנר, על שתי עלילותיו המסופרות לסירוגין ומשקפות זו את זו כבמראות הפוכות וגם בשל המשפט שסוגר את אחת מעלילות הספר "בין הצער לבין הלא-כלום אני בוחר בצער"; "קיץ בבאדן באדן" של ליאוניד ציפקין, שכל פסקה בו מורכבת ממשפט נמשך אחד ויצאתי ממנו, ומהמסע שאינו נגמר של דוסטויבסקי ואשתו הצעירה אנה, מזיעה ובלי נשימה; "מה מעיק על פורטנוי" של פיליפ רות עם כל ההומור ואמריקה והסיקסטיז והסקס, "כיכר היהלום" של…

View original post 1,206 מילים נוספות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s