אודליה

אודליה

לתלמידות

נַחֲזֹר לַזְּמַן שֶׁבּוֹ הָעוֹלָם הָיָה קָטָן, לִפְנֵי הָאֵשׁ, לִפְנֵי הַתְּשׁוּקָה, לִפְנֵי הַגַּלְגַּל, הָיִינוּ יְלָדוֹת, רַכּוֹת כְּמוֹ כֻּתְנָה, בגַּרְבִּיּוֹנִים עִם צִיּוּר שֶׁל הַפַּנְתֵּר הַוָּרֹד, עוֹמְדוֹת בַּפִּנָּה, בגַּן מִשְׂחָקִים, מִתְבּוֹנְנוֹת שְׁקוּפוֹת בבָּנִים שֶׁרוֹכְבִים עַל סוּסֵי יָם כְּתֻמִּים. עוֹד מְעַט אִמָּהוֹת תֵּצֶאנָה בַּחֲצִי גּוּף מִמִּרְפְּסוֹת, מִתְכּוֹפְפוֹת מֵעַל כְּבִיסָה שֶׁל תַּחְתּוֹנִים. נַחֲזֹר לַזְּמַן שֶׁבּוֹ הָיְתָה מִי שֶׁקָּרְאָה לָנוּ לָשׁוּב וְכָל שִׁיבָה הָיְתָה כְּרוּכָה בַּעֲלִיָּה וּבִסְפִירַת מַדְרֵגוֹת. כָּל כַּמָּה שְׁנִיּוֹת כָּבָה הָאוֹר וְהָיִינוּ מְגַשְּׁשׁוֹת אַחַר מֶתֶג אָדֹם בְּאֶצְבְּעוֹת דַּקּוֹת. זֶה הָיָה זְמַן הַמִּסְפָּרִים הַקְּטַנִּים וְהָאוֹתִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁעָבַרְנוּ עַל הַקִּוְקוּוִים שֶׁלָּהֶם עַד שֶׁלָּמַדְנוּ, זֶה לָקַח לָנוּ שָׁנִים שֶׁל קַוִּים וּנְקֻדּוֹת, לִקְרֹא בְּלִי בּוּשָׁה אֶת הַמִּלָּה פִּין וְאֶת הַמִּלָּה פֹּת. אֲבָל אֲנִי מַקְדִּימָה אֶת הַמְּאֹרָעוֹת, סִלְחִי לִי אוֹדֶלְיָה, נַחֲזֹר לַזְּמַן שֶׁבּוֹ הַזְּמַן נִמְתָּח כְּמוֹ כְּבִישׁ, אֲנַחְנוּ נוֹסְעוֹת מַהֵר עַל אוֹפַנַּיִם דַּקּוֹת, אַסְפַלְט שָׁחֹר נוֹתֵן בָּנוּ סִימָנִים שֶׁל בִּרְכַּיִם מְדַמְּמוֹת. נַחֲזֹר לְנִצָּנֵי הַשָּׁדַיִם שֶׁפָּקְעוּ פֶּתַע תַּחַת חֻלְצוֹת פַּסִּים רְחָבוֹת, בְּדִיּוּק בַּזְּמַן שֶׁבּוֹ לָבַשְׁנוּ חֲצָאִיּוֹת בְּצֶבַע מַסְטִיק, מִתַּחַת לַעֲצֵי תַּפּוּז שֶׁגָּדְלוּ פֶּרֶא בַּפַּרְדֵּסִים מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת, שָׁם פָּגַשְׁנוּ, וְלֹא בְּמִקְרֶה, קָבַעְנוּ אִתָּם פְּגִישׁוֹת, אֶת מִי שֶׁיְּחַבְּטוּ לָנוּ בַּלְּבָבוֹת כְּאִלּוּ הָיוּ כַּדּוּרֵי פִּינְג פּוֹנְג, בַּמִּגְרָשִׁים הָאוֹלִימְפִּיִּים שֶׁל הָרְגָשׁוֹת, נַחֲזֹר לַמִּטּוֹת שֶׁחָשַׁבְנוּ שֶׁהַדָּבָר הַנָּכוֹן לַעֲשׂוֹת בָּהֶן הוּא לִישֹׁן עַד שֶׁגִּלִּינוּ אֶת הָעֹנֶג בַּתְּנוּעוֹת הַקְּטַנּוֹת, אֲנַחְנוּ יְכוֹלוֹת לָשׁוּב וְלַחֲזֹר לְשָׁם? הַזִּכָּרוֹן חֲמַקְמַק כְּמוֹ שְׂמָמִית, בִּידֵי מִי הוֹתַרְנוּ אֶת הַזְּנָבוֹת הַפְּשׁוּטִים שֶׁהָיוּ לָנוּ, וְלָמָּה? כְּדֵי לְהִוָּשַׁע מֵהַזְּמַן שֶׁבּוֹ הָיָה מִי שֶׁצִּוָּה עָלֵינוּ לַעֲמֹד זָקוּף וְאָז לָשֶׁבֶת בַּזּוּגוֹת, לְהִסְתַּדֵּר בִּשְׁלָשׁוֹת, הָיִינוּ מְצֻוּוֹת וְאָמַרְנוּ תָּמִיד אָמֵן, כִּמְעַט תָּמִיד נַחֲזֹר אֲחֻזּוֹת אֶל הַזְּמַן, כִּי הָיָה זְמַן כָּזֶה, אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהָיָה, תַּגִּידִי שֶׁכֵּן, אוֹדֶלְיָה, שֶׁהָיָה זְמַן שֶׁבּוֹ הָיִינוּ שְׁלֵמוֹת.

גְרַנְטָה – מגזין לספרות חדשה (grantahebrew.com)

Sato Kanae