הנסיעה

רגיל

הנסיעה

כָּל הָעוֹלָם פָּנִים וְגֵּוִים, בְּטָנִים וּפִיּוֹת –
פְּגִישׁוֹת וּפְרֵידוֹת, רָעָב גָּדוֹל, נְשִׁיקוֹת

כָּל הָעוֹלָם הֲלִיכוֹת וִישִׁיבוֹת, קִימוֹת וְקִידוֹת
כַּדּוּרֵי הַרְגָּעָה, סַמֵי הֲזָיָה, צִפֹּרְנָיִם כְּסוּסוֹת

לִפְעָמִים הָעוֹלָם זָז – תַּבִּיטִי – אָמַר אַבָּא – מִשְּׂמֹאל הַשָּׂדוֹת
אַתְּ שׁוֹמַעַת אֶת רִשְׁרוּשׁ הֶעָלִים? אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת תְּפִיחַת הַפֵּרוֹת

הָעוֹלָם הַזֶּה נִיצָּנֵי שַׁדַּיִים, בִּרְכַּיִם כוֹאֲבוֹת
אַחַר כָּךְ – הוּא גְּבָרִים וְנָשִׂים וְאִי הֲבָנוֹת
לִפְנֵי כֵן – כָּל הָעוֹלָם יְלָדוֹת

כָּל הָעוֹלָם אֱלֹהִים אַדִּירִים, פְּתַח לִי, תְּחִנּוֹת וּתְפִלּוֹת

הָעוֹלָם אֲנָשִׁים שֶׁמַּגִּיעִים בְּמַחֲצִית הַלַּיְלָה –
בִּמְטוֹסִים, אֳנִיּוֹת, רַפְסוֹדוֹת אוֹ סִירוֹת
רַק חֶלְקָם מַגִּיעִים כִּי חֲגוֹרוֹת הַהַצָּלָה מְחֹרָרוֹת
וְהָעוֹלָם הַזֶּה, כָּל כֻּלּוֹ סִירָה רְעוּעָה וְצַר מְאֹד

הָעוֹלָם מִנְּהָרוֹת, כּוֹרִים, כּוֹבְשִׁים וּפְלִיטוֹת, רוֹאֵי חֶשְׁבּוֹן וּמַזְכִּירוֹת.
נַהֲגֵי מַשָּׁאִיוֹת. עֲבוּרָם הָעוֹלָם מִסְדְּרוֹן אָרֹךְ

הָיֹה הָיָה פַּעַם עוֹלָם שֶׁהָיִית בּוֹ יַלְדָּהּ וְקָרְאוּ לוֹ מִטְבָּח
אִמָּא אָפְתָה שָׁם עוּגִיּוֹת לוּקוּם וְעוּגִיּוֹת שׁוֹשַׁנִים שֶׁאַבָּא קָרָא שוֹשָׁנוֹת.
כְּשֶׁאָכַלְתְּ מֵהֶן, נִמְלָא הָעוֹלָם עַד גְּדוֹתָיו כְּמוֹ כּוֹס חָלָב, חֲלוֹמוֹת

בְּרֵאשִׁית נִבְרָא לוֹ עוֹלָם, נִדְלְקוּ נְגוֹהוֹת,
נוֹצָק אָדָם, לִבּוֹ – תֹּהוּ בֹּהוּ, תְּהוֹמוֹת

גַּם בַּמַּשָּׁאִית שֶׁל אַבָּא דָּלְקוּ פָּנָסִים כִּמְאוֹרוֹת וְנְסַעְתֶּם הָלְאָה, הַכְּבִישׁ נִמְתָּח עוֹד
וְעוֹד (אַבָּא אָמַר, אִם בָּא שׁוֹטֵר, תִּתְכּוֹפְפִי מַהֵר). מָתַי נַגִּיעַ, אַבָּא? נְסַעְתֶּם שָׁעוֹת

הָעוֹלָם כּוֹכָבִים וִירָחִים וּשְׁמָשׁוֹת וּגְשָׁמִים וְסוּפוֹת וְאָבוֹת
שֶׁמַּעֲבִירִים מֶלֶט לְמִפְעָלִים, כָּל הַיָּמִים וְכָל הַלֵּילוֹת, בַּיָּדַיִם בּוֹנִים אֶת הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת

וּמָה אַתְּ עוֹשָׂה בַּיָּדַיִם שֶׁלָּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה?
יֵשׁ יָמִים שֶׁבָּהֶם אֲנִי עֲרוּמָה בָּעוֹלָם וְאָז כָּל הָעוֹלָם אֶצְבָּעוֹת

כָּל הָעוֹלָם רַעַשׁ וְהָמוֹן בָּרְחוֹבוֹת, וּבַחֲדָרִים שׁוֹתְקוֹת
הַנָּשִׁים הַגְּבוֹהוֹת, אַל תִּשְׁתֹּקְנָה, הֲרֵי כָּל הָעוֹלָם צְעָקוֹת

הָעוֹלָם הַזֶּה עֹנִי וַעֲבוֹדָה סְבִיב הַשָּׁעוֹן, אַבָּא, אֲנִי
כְּבָר לֹא מִתְכּוֹפֶפֶת כְּשֶׁבָּאוֹת הַמַּכּוֹת, סֻכָּר בְּתִפְזֹרֶת אוֹ קֻבִּיּוֹת,
מַיִם מְשַׁנִּים צוּרָה, מְכוֹנִיּוֹת, חֲרָקִים אֲדֻמִּים, לְמָשָׁל, חִפּוּשִׁיוֹת
פָּרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וּסְתָם חִפּוּשִׁיוֹת

כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְחֲדֵרָה הַבֹּקֶר כְּבָר עָלָה, מָרַחְתָּ אָבוֹקָדוֹ יָרֹק עַל לֶחֶם לָבָן.
פִּזַּרְתָּ מֶלַח עִם הָאֶצְבָּעוֹת. זֶה הָיָה טָעִים מְאֹד, אַבָּא

הָעוֹלָם מִלִּים, עֵטִים, סַכִּינִים, שׁוֹטִים, נוֹצוֹת מָה זֶה הָעוֹלָם
הַזֶּה, אַבָּא? אוּלַי זוֹ נְסִיעָה אֲרֻכָּה שֶׁל אִישׁ עָיֵף וְיַלְדָּהּ עִם צָמוֹת.

 

תינוקת 2

משאית, תינוקת, אבא, 1974

»

  1. המילים רצות בשורות כאילו מאז ומתמיד ובה בעת ברור שהן נחצבות תוך כדי הקריאה, נסחפתי בתנועה גדולה..
    תודה יקרה.

    • מעניין התיאור שלך את חוויית הקריאה, קצת דומה לחוויית הכתיבה שלי, לא כאילו אני חוצבת אבל, כאילו המילים שם ואני רק חושפת אותן, עושה פו כדי שיוסר האבק והן תוכלנה להיראות. והריצה, זה כן.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s