הארכיברית

רגיל

20150823_112730

היא הלכה עם הילד לחפש את הספר. בחנות השנייה הם מצאו ערמה קטנה והיא ביקשה מהילד שיחזיק והיא תצלם. שמאלה, היא אמרה לו, עוד קצת. תתקרב ללב. התקרב. הוא ילד טוב, אמרה, החזיק ישר. רואים שהוא מתוק, אמרתי לה, תראי איך הוא אוחז את הספר בעדינות נחושה, כאילו זה בן אדם קטן ממנו. אגב בני אדם קטנים, אמרה, הוא שאל על מה הספר. מי? גורי. ומה אמרת לו? שאני עוד לא בדיוק יודעת, אני רק בטוחה שזה ספר על אהבה. איך ידעת? לא ידעתי, פשוט לידך שמו את "האהבה הכי גדולה בעולם" של שירה כרמי וזו המילה הראשונה שבאה לי לראש. אה. אז על מה הספר? על אהבה. ועל פרידה ועל מלחמה ועל אישה אחת שעובדת בארכיב ממשלתי. זה מבוסס על מקרה אמיתי? היא שאלה. אל תדאגי, אמרתי לה, זה לא עלייך ועליי ועל הזמן שאת היית הבוסית שלי ואני הפקידה. אז מה? אפשר אולי לומר שזה סיפור אגדה.

(ותודה לגורי ולאמא שלו)

»

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s