הסוכנוּת

רגיל

בסוכנות אמרו, אם את לא תיקחי אותה, מישהו אחר ייקח.

כך או כך היא תילקח, אמרו. סיפרו שהיא יופי של עסקה שקטה, צייתנית, חזקה כמו סוסה, ואין מה לדאוג, היא כבר מנוסה, יש לה שלושה ילדים משלה, וכן, זה מה שהיא עולה, או שאם תרצי אחת יותר זולה, את יכולה בהודו או בדרום ארמניה, שם הנשים יולדות בצרורות, הן מחכות בתורות בשביל להתעבר, בשבילן זה בערך כמו לנשום. ואם יהיה לך מזל, אם יואיל אלוהי הפריון, תקבלי אחד פלוס אחד על החשבון.

ממילא אחר-כך הכל יישכח. יהיה לך ילד שכל כולו שלך.

ובזמן שתחכו שהיא תתפח, תלושי לה עוגות שמרים בצורות של שושנים, ותלבישי אותה בבגדי חמודות, ותלכנה יחד לבדיקות, שקיפות עורפית ואולטרסאונד ומי שפיר, שחייבים לעשות כי שתיכן כבר לא צעירות, למה חיכית כל כך הרבה, יכולת מזמן להציב לך מטרות יותר ברורות של התרבות, הרי אנחנו כאן מיעוט שזקוק להתגברות אוכלוסייה, ובטח שהיא חדהורית וענייה הרוסייה, ותראי איזה קטע, גם את נראית קצת רוסייה, מצחיק איך אתן אפילו דומות. וכשתחזרו מהבדיקה ההיא או הזאת, תשכיבי אותה במיטה, ותכיני לה תה בדבש ולימון, תאחזי בידה, אולי אפילו תרחצי אותה באמבט עם ספוג וסבון, מבט על הגב היפה, הרחב שלה, יגלה כתם לידה קטון בצורת נוצה, וכשתעלו מן הרחצה יחפות, עייפות מכל מה שאתן אמורות להיות, היא עטופה במגבת גדולה, אצלך שולי השמלה רטובים, תלבישי אותה באחת משלוש גופיות קטנטנות, אחת לבנה, אחת צהובה, אחת כחולה עם ציורים צבעוניים של פּוּ, שקנית בשבילו כשחשבת שאוטוטו הוא פה. ככה תגדלי אותה בסבלנות, רק את והיא והסוכנות. ומשרד הבריאות שיחליט אם את כשרה לאימהות והאם היא יהודיה דייה לוולדנות של תינוקות, וכל זאת עד שתתעגל כרסה והיא תתרגל למשא הכבד ובצער תלד לך.

ולכשייוולד הילד הרך תישאר היא במיטת הלידה לבדה והוא יובא אלייך מאליה. לשווא יצטמצמו שפתיו בנשיקה אבודה לכבוד פטמות שדיה.

»

  1. ולכשייוולד הילד הרך תישאר היא במיטת הלידה לבדה והוא יובא אלייך מאליה. לשווא יצטמצמו שפתיו בנשיקה אבודה לכבוד פטמות שדיה.
    "נשיקה אבודה."

    זה מרכז מכיל את הכל.

    ענת –
    תודה !!!

  2. מאד מרגש.
    החיים מכריחים אותנו לבחור בין אפשרויות שלא פשוט להרגיש שלם איתן.

    בדיוק עכשיו אני מאזין לסדרת הרצאות מרתקת
    של האוניברסיטה המשודרת בגל"צ: מהפכת הפריון / ד"ר יעל השילוני-דולב.
    היא מדברת גם על הנושא זה.
    http://glz.co.il/inner.aspx?page_id=6

  3. כמה נוקבות המילים…
    כמה חודרות הן בשערי הלב… מתדפקות הן ברעם מחריש אוזנים…
    אוי אללי… כאב המיילדות…

  4. תודה שהגבתם לטקסט ותודה גם לכל מי שנכנס וקרא.
    היה לי לא פשוט להניח את זה כאן. עשיתי את זה כי בשיחות על נושא הפונדקאות, 95% מהאנשים לא מבינים מה אני רוצה, כשאני אומרת שקשה, כמעט בלתי נסבל, עבורי לחשוב שאישה שאינה אני, תישא עבורי הריון שלם ותלד לי ילד; שאני חושבת שזה מעשה לא מוסרי לכבוש כך גוף חופשי ושלם ואחר; שלא כל האמצעים כשרים להבאת ילד לעולם שמאפשר ניצול נשים (שהולך ומתפשט, הולך ומתגבר) שכזה.
    לא פשוט גם משום שזה נושא מורכב ועדין שנוגע בפצעים חשופים של הרבה אנשים, וחשוב לי לומר, שאם פגעתי במישהי או מישהו שנושאים את הפצע הזה, לא רציתי לפגוע. כלומר, הייתי חייבת לומר את זה, אבל אני גם מצטערת.

    • אני מסכים בכל לב.
      ביחוד לאור העובדה שהיתן ואף רצוי לאמץ ילדים ולהצילם מחיים נטולי תקווה ו/או אף מוות.

      • אני לא בטוח.
        אולי בעצם תהליך של פונדקאות מציל את הפונדקאית ומשפחתה מחיים נטולי תקוה?

      • אני חושבת שמי שנסיבות חייה הובילו אותה לזה (וכדאי שנשאל את עצמנו, כיחידים וכחברה, איך קרה שהיא נתגלגלה למה שאתה מכנה, חיים נטולי תקווה?), והיא עוברת את כל הבדיקות והטלטלות והבחילות והכאבים והסכנות הטמונות בשאיבת ביציות ובהחזרת עוברים, ובהורמונים לתמיכה ואז בלידה רגילה או קיסרית, שלא לדבר על הבדידות והקשיים הנפשיים שמתלווים לתהליך כולו, במהלכו היא נושאת בקרבה יצור חי שפועם וגדל בתוכה תשעה חודשים והוא לא שלה. אז אישה כזאת – אם יש בכלל עוד קדוּשה בחיים שלנו – היא בעיניי לא פחות מקדושה. ואני גם מבינה את הכאב של אימהות, של זוגות סטרייטים או הומואים, שלא יכולים ללדת ומייחלים לילד. אני מבינה את זה מאוד. ובינינו, הלוואי ויכולתי ללכת בעולם עם עיניים עצומות.

  5. איכשהו פספסתי את הפוסט הזה כשפורסם. אני חושבת שאני עכשיו משלימה פערים. לא הייתי אצלך זמן מה.
    הטקסט הזה מצמרר כל כך, וקראתי לא מזמן מאמר מענין על פונדקאות בהודו, וממנו מה שחשבתי יותר ויותר זה לא על פונדקאות או אפילו על עבודה בעולם השלישי אלא על כמה שאנחנו חיות בעולם לא שפוי בכל הקשור לתפיסה של הריון ושל הגוף הנשי, או מה זה בכלל אומר להבין את הגוף ככה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s