המכתב (1)

רגיל

 To: T.G. at the Lozanni Hotel, Greece, 1993

I wrote you a poem. It's  instead of saying goodbye. Nothing is waiting for me in London, but at least I can get the old job at the hotel again. I ran out of money and I can't seem to find a job here, all the tourists are gone. Summer is nearly over. I can't stay on this roof with you and A. forever. And you'll probably leave soon and go back to Scotland. I think I'll remember you always. Anyway, here's your poem: we ware dancing i was simple and brown moving two little naked feet on the big wet floor called life they used to say about me she is crazy
and i was x anna

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s