לכבוד: א.ל., רחוב פעמונים 3, קריית ים, 1991

א', אני כותבת רק לומר לך שבגדי המים שלי עכשיו מים אלמנים קשים שעורי ונשימותיי כפותיי שפתותיי חרבות שאין לי מים בלעדייך לשתות לומר לך שאני צמאה נורא אני רציתי לומר לך שביום שני ה-1.9.1991 אחכה לך בקפה על יד התאטרון שם ישבנו פעם, לבשנו שחורים אבל היינו בהירים מאוד והבטן שלי כאבה הזמנת מונית ונסענו ובלילה עשינו את האהבה וכל הגוף היה מים גבוהים פתוחים אני אבוא אחרי העבודה ב-20:30 ואחכה לך שעה עגולה (ושעתיים ושלוש עד האוטובוס האחרון שלי לאן) התכוונתי לומר לך שאחכה לך שם אני בתוך צער ואי אפשר לשחות אם לא תבוא אחכה לך שם כל יום עד האוטובוס האחרון עד נובמבר אחר-כך אחכה במקומות אחרים אתה תבוא? עכשיו אני ביבשה הקשה זקוקה ובידיונית וכל השמש שומע? (כל כל רחקו ממני חיי בלעדייך) זו אנה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s