מתי היה הרגע המדויק בו התאהבתי? האם כשהרמתי את הראש ועמדת בדלת? האם משום שעמדת בדלת כשנשאתי עיניים? האם כי נדמה היה לי שחייכת? האם כשכן או לא חייכת התאהבתי? האם כשהרגליים שלך פסעו פסיעה אחת קדימה? האם משום שבאת לכיווני? מתי בדיוק זה קרה? מתי הכל נהיה מולך? כשנכנסת? כשעמדנו מקבילים ומה ביקשת? האם כי ביקשת? ולמה דווקא אתה? האם משום פנייך הקשובות בריכוז למשמע תשובותיי? האם כי ענית לי בשאלה בת מילה אחת? כי שמעתי בקולך צל של רעד? כי היית צעיר? האם משום שקראתי בתיקך האישי הרבה לפני כן ובתמונה קטנה ראיתי את פנייך וידעתי את שמך? האם בשל שמך? פנייך? יופייך? סבך תלתלייך? עינייך הכהות? האם משום שאתה נדמה עדין או משום שחזק? משום שאתה עדין? האם משום שפנייך רחוקות ממני, מפרידים בינינו קומות, מסדרונות, חדרים, ימים, שעות, ומופנות תמיד הלאה? האם משום שנדמה שמילים יכולות לעבור בינינו כבדות כמטילי זהב, רגילות כאבנים פשוטות? האם כי נדמה לי ששפתייך רכות ותפוחות וקרובות וקל לנשקן? משום שכפות ידייך גדולות, אצבעות ארוכות, ויכולות לאחוז בעולם? האם כי פעם ראיתי ממרחק, בחדר האוכל ההומה, בינות להמון הפקידים הרעבים, עיגול של אור פז סביב כפות ידייך, היית יפה כמו מין מלאך, כמו אדם ואני ברחתי משם. האם משום המראה ההוא שהיה כולו זהב בהיר ורך? האם משום שכך נקבע מראש במקום כלשהוא – שעליי לאהוב אותך ולשאת את אהבתי טמירה בתוכי? האם בשל כך? האם אתה מודע לכך? האם אני עוברת במחשבותייך מפעם לפעם או אי פעם כמו נוצה קלה מאוד? כמו שריטה? כמו זבוב טורדני? האם זה טבעי שבחדרים בם אתה עובר בראשי נדלק אור מיד? מניין כל זה? לאן אוליך את זה? אהבתי אוצר או משא? איך לומר? איך לדייק את תועפות אהבתי? איך אפשר שמולך, לקראתך, ישר ואותך? איך אהבתי.
(פרגמנט מתוך סיפור על אהבה)
יכולה לפעמים 