המכתב (3)

אולי את עצובה.

אולי את מרגישה שאת בתוך חדר בסוף של העולם ובעד החלון יורד ערב תמיד.

אולי בלילה חלומות עיוורים שלך נתקלים ברהיטים חשוכים. מקללים.

אולי בבוקר את קמה מאוחרת, מסובכת בקורי שינה צפופים כמסכה.

אולי את כבולה באזיקי היום, והשעה בלעה את המפתח.

אולי המלחמה הבאה כבר עורמת חללים בתוכך. את שבויה בגלות גופך.

אולי את בודדה. הגוף שוכב רעב ושום שפתיים לא מצטמצמות כלפיו לנשיקה.

אולי אבודה ואין מי.

אולי רחוקה כל הזמן בגעגוע.

אולי את מתרוממת משולחן. מרתיחה מים. בדירת השכנים מייללת ילדה. באקלי שם ברדיו שר הללויה. בא לך למות. מקלפת תפוח.

במשרד או ברחוב או בחלון או בחלום אולי את ככה מסתובבת והכל עומד.