{1}

אם יש מי שמכיר את מר יואל הופמן, אשמח אם יעביר אליי את כתובת המייל שלו.

{2}

אם מישהו מכיר, באופן עקיף או ישיר, את המשורר יואל הופמן, אשמח אם ימסור לו בשמי מעטפה (קטנה ורבועה, 12*12, לבנה שאפשר להחביא בכיס). זו מעטפה קלה, אני רק רוצה לכתוב לו מילה.

{3}

אם מי מכיר, בצורות של שכנות, ידידות ספרותית או אמיתית או קרבה משפחתית, ויכול לאפשר לי לקבל את כתובתו הממשית, כדי שאשלח לו חבילה (מחברת דקה, שני זוגות גרבי ספורט אפורים, צעיף, ספר השירה האחרון של ישראל אלירז, ריבת אגסים) למקרה שקר בצפון. או שבא לו לקרוא שירה. או אם הוא רעב.

{37}

אם מי שמכיר את ההוא הופמן, מכיר היטב או במשורה, וגם נוסע לפגוש בו מפעם לפעם, ברכבת או באוטובוס או בכרכרה, ומוכן שאצטרף, אני רוצה. מדובר בי, כלומר, אישה שקטה מאוד, חרישית לעיתים (אפשריים משפטים של מילה אחת, אבל גם ארוכים, אם צריך למלא חללים), לפעמים מצחיקה, אבל יכולה גם לבכות. בעיקר ברכבות. עושה סנדביצ'ים מצוינים עם חביתה ועגבניה ומלפפון ומלפפון חמוץ וזעתר, והכל בלחמניה טרייה, שנקנתה בבוקר הנסיעה במכולת של הבוכרי באבן גבירול. ואפשר גם בלי עגבניה.

{86}

אני פנויה בימי שני וחמישי אחרי הצהרים. יכולה, פעם בזמן-מה, לקחת חופש מהעבודה, אבל צריכה להיות לזה סיבה טובה כמו מחלה קלה או קשה או תחושה אנושה בלב התחתון או אם האיש יואל, או מי ממכריו, יזמין אותי לשבת עימו, או עימם, אפשר לידם בשולחן נפרד, אם דרושה להם אינטימיות, מאחורי עיתון פתוח רחב ובאוזניים כרויות, בבית הקפה קפולסקי בנהריה, שם שותים קפה וינאי חזק ואוכלים עוגות סברינה אישיות.

{143}

אם מי משכניו, מוקיריו, אוהביו או מבקריו של הסופר שלי הופמן יודע כי הוא עתיד להגיע לעיר תל אביב, ויוכל להודיע לי על כך שלושה ימים מראש, כדי שאוכל לחשוב על מה לומר, אם אפגוש בו בטעות ברחוב אנטוקולסקי או בסניף הדואר של הדר דפנה. כי אם אפגוש בו בלי הכנה, אני עשויה לומר דברים טיפשיים כמו, "אה", או "אתה יואל הופמן?"

{200}

או להגיד לו, תשמע, אתמול קראתי את הספר שלך עד אחת לפנות בוקר, וכשסגרתי את הכריכה, נמלאתי מילים, דגיגים כסופים זריזים של אור, של לפתע אושר כך סתם. לרגעים על הכריכה הקשה של העולם, חשתי עצמי פחות בודדה.

{1508}

אם מישהו מכיר, יכול בבקשה למסור ליואל הופמן שיש אחת, ענת, שאומרת תודה.

»

  1. פשוט ניפלא ענת, ניפלא הרגש הזה תשוקה להכיר את זה שעשה בנפשנו מערבולת, והאיר הארות והחסיר בנו נשימה כשהוסיף לנישמתנו עולם שלם של רגשות. תמיד מקונן הפחד במקרים כאלה להישמע בנאלית, טיפשית… ועוד.שאפו. אני לא מכירה אותו אבל יצא לי לראות ולשמוע אותו במטולה. בקיצור ענת תני עוד כאלה.

    • תודה, אורתי, על התגובה הפואטית היפה שלך, לא תכננתי לכתוב את זה, הספר עורר בי רגש עז והיד כתבה בעצמה, אני מקווה שהיא תשוב להוביל אותי גם בזמנים אחרים.

      • שמעתי קריאה של השיר בקול המוסיקה והתרגשתי השיר סקרן אותי לקרוא על יואל הופמן שלא הכרתי. תודה עדנה

      • לא ידעתי שהקליטו והשמיעו את הטקסט הזה, אז יופי שכתבת לי. ויופי שהובלתי אותך לטקטסים של יואל הופמן, עבורי אלו טקסטים מאוד שימושיים (ומחכימים. ומהנים).

  2. השבוע שמעתי את התכשיט הזה מפי קובי מידן, בלילה
    פנינים במחרוזת
    עוד טעם אחד להיות כאן
    אני כבר המון זמן כאן
    וצריכה אנשים כמותו וכמוך להמשיך בטוב..

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s