יואל הופמן

{1}

אם יש מי שמכיר את מר יואל הופמן, אשמח אם יעביר אליי את כתובת המייל שלו.

{2}

אם מישהו מכיר, באופן עקיף או ישיר, את המשורר יואל הופמן, אשמח אם ימסור לו בשמי מעטפה (קטנה ורבועה, 12*12, לבנה שאפשר להחביא בכיס). זו מעטפה קלה, אני רק רוצה לכתוב לו מילה.

{3}

אם מי מכיר, בצורות של שכנות, ידידות ספרותית או אמיתית או קרבה משפחתית, ויכול לאפשר לי לקבל את כתובתו הממשית, כדי שאשלח לו חבילה (מחברת דקה, שני זוגות גרבי ספורט אפורים, צעיף, ספר השירה האחרון של ישראל אלירז, ריבת אגסים) למקרה שקר בצפון. או שבא לו לקרוא שירה. או אם הוא רעב.

{37}

אם מי שמכיר את ההוא הופמן, מכיר היטב או במשורה, וגם נוסע לפגוש בו מפעם לפעם, ברכבת או באוטובוס או בכרכרה, ומוכן שאצטרף, אני רוצה. מדובר בי, כלומר, אישה שקטה מאוד, חרישית לעיתים (אפשריים משפטים של מילה אחת, אבל גם ארוכים, אם צריך למלא חללים), לפעמים מצחיקה, אבל יכולה גם לבכות. בעיקר ברכבות. עושה סנדביצ'ים מצוינים עם חביתה ועגבניה ומלפפון ומלפפון חמוץ וזעתר, והכל בלחמניה טרייה, שנקנתה בבוקר הנסיעה במכולת של הבוכרי באבן גבירול. ואפשר גם בלי עגבניה.

{86}

אני פנויה בימי שני וחמישי אחרי הצהרים. יכולה, פעם בזמן-מה, לקחת חופש מהעבודה, אבל צריכה להיות לזה סיבה טובה כמו מחלה קלה או קשה או תחושה אנושה בלב התחתון או אם האיש יואל, או מי ממכריו, יזמין אותי לשבת עימו, או עימם, אפשר לידם בשולחן נפרד, אם דרושה להם אינטימיות, מאחורי עיתון פתוח רחב ובאוזניים כרויות, בבית הקפה קפולסקי בנהריה, שם שותים קפה וינאי חזק ואוכלים עוגות סברינה אישיות.

{143}

אם מי משכניו, מוקיריו, אוהביו או מבקריו של הסופר שלי הופמן יודע כי הוא עתיד להגיע לעיר תל אביב, ויוכל להודיע לי על כך שלושה ימים מראש, כדי שאוכל לחשוב על מה לומר, אם אפגוש בו בטעות ברחוב אנטוקולסקי או בסניף הדואר של הדר דפנה. כי אם אפגוש בו בלי הכנה, אני עשויה לומר דברים טיפשיים כמו, "אה", או "אתה יואל הופמן?"

{200}

או להגיד לו, תשמע, אתמול קראתי את הספר שלך עד אחת לפנות בוקר, וכשסגרתי את הכריכה, נמלאתי מילים, דגיגים כסופים זריזים של אור, של לפתע אושר כך סתם. לרגעים על הכריכה הקשה של העולם, חשתי עצמי פחות בודדה.

{1508}

אם מישהו מכיר, יכול בבקשה למסור ליואל הופמן שיש אחת, ענת, שאומרת תודה.